יום שני, 30 במאי 2011

Do you like me?

או: בעיות השינה של צוקרברג

איש השנה של 'טיים-מגזין' מתקשה לישון בלילה. לא, הפעם זו לא אימו היהודייה שמנדנדת לו ללמוד רפואה ולמצוא כבר כלה. שאלו יהיו הצרות שלו. הרשת החברתית שהקים, פייסבוק, אמנם ממשיכה לצבור תאוצה בקרב הגולשים, אבל משהו במודל העסקי שלו מתחיל לחרוק. מפרסמים שהשתמשו ברישות הָעָנֵף שיצר, פעמים רבות באמצעות תחרויות ה'לייקים' הידועות, מתחילים להחמיץ פנים.
וכל כך למה? בזה אחר זה מבינים המפרסמים שהמלייקקים הגודשים את עמודיהם הם לא יותר מצבא מאומן, שמתגייסים לטובת כל זכייה באיי-פד, איי-פון, מחשב נייד או כל פרס אחר. אלו נכונים לכל משימה, ולפני ששמת לב יש למועמד הרלוונטי אלפי לייקים, והוא צועד לו בבטחה אל עבר הגרסה החדשה והמעודכנת מבית היוצר של סטיב גובס.
עכשיו זה הזמן המתאים לשאול: למי איכפת? הרי מטרת התחרות היא למשוך מה שיותר משתמשים לעמוד הבית של החברה, ומה לי אם הגולשים הם כולם גולשים תמימים (להלן נקרא לגולשים דוגמתם: מורן השולתתת!) או שכולם זוממי מזימות המונעים ע"י קבלני אגודלים הלקוחים הישר ממרכזי המפלגות?
לשאלה זו יש 3 תשובות שמסתכמות במשל קצר ואקטואלי: אם השקעת בעוגה ואכלו אותה נמלים, כנראה שלא תתנחם בעובדה שהאכלת אינספור פיות:
  1. למפרסם יש בעיה של אפקטיביות – הקולות הסיטונאיים מגיעים שלא כחלק מעדר, אלא כחלק מפעולה ממוקדת. ככאלה הם פחות מושפעים מהמסרים הפרסומיים.רובם גם יבטלו את חברותם בדף מיד בתום התחרות.
  2. אורכו של המבצע מתקצר – ברגע שקבלני האגודלים מתחילים לעבוד, ממילא הסיכוי של כל מורן השולתתת! לזכות מתאיין. ממילא, פחות משתמשים מהסוג האחרון יצטרפו כאשר הם רואים שלמקומות הראשונים יש 200 (שלא לומר 1,500) לייקים מתגמד, ולא רק שמצטרפים עשבים שוטים, אלא שגם הצמחייה הטבעית מהססת להצטרף לגינה.
  3. הרבה מהפרסום מעוניין להגיע לקהל ממוקד – לשם הדוגמה: בובות 'בראטס' מעוניינות להגיע לילדות צעירות בלבד. הקולות הסיטונאיים אינם משתייכים דווקא לקהל היעד המתאים, ופעמים לא רק שהמלייקק עצמו אינו משתייך לקהל היעד, אלא יתרה מכך: איש מחבריו אינו נמנה על קהל היעד. בצורה זו העדר השיווקי שנוצר אינו עונה על צרכי הלקוח.
איך פותרים את זה?
מבלי להיכנס לפתרונות משפטיים, יש למצוא פתרונות שיווקיים לנושא. הפתרונות האפשריים כולם מנסים לדכא את תאוות הבצע של קבלני האגודלים. רובם לא ימצאו חן בעיני אפל:
  1. ותרו על האיי-פד וחפשו פרס שמדבר ישירות אל קהל היעד (ותודה לחברנו בפייסבוק יוסי קלאר). אם הפרס בקמפיין של בראטס הוא פגישה אישית עם כוכבת ערוץ הילדים יש סבירות שמרבית הפעילות בעמוד תהיה שייכת למורנים שולתתתים! נכון וחכם לתת כפרס את המוצר המפורסם עצמו!
  2. בד בבד ניתן לאפשר פרס לא-מוחשי – המשפט הזוכה יוטבע על כל בובות הבראטס בארץ \ הזוכה תהיה הפרזנטורית של בראטס.
  3. השקיעו בפיתוח המשחק. לייק ענק למפעל הפיס!
  4. השקיעו יותר בבניית התחרות – זוכרים את משחקי המחשב של במבה ושל ורד הגליל? צרו תחרות שתאתגר את קהל היעד. נסו ליצור עניין בתחרות עצמה. שווה לקחת את הכסף של האיי-פד 2 ולהשקיע אותו בפיתוח משחק מחשב מרתק ואיכותי שימשוך את קהל היעד! במקום זה חייבים לפרגן לתחרות המגניבה של מפעל הפיס לכתיבת חוקי הפייסבוק. לייק ענק!

אשמח לשמוע רעיונות נוספים לפתרון הבעיה. כמו תמיד אתם מוזמנים להגיב, לשאול, להפנות תשומת לב, לשלוח מכתבי נאצה וכו'.
בשבוע הבא אעסוק בימי הראשונים והבודדים ברשת, אשמח לקבל הצעות כאן או בדף הפייסבוק שלנו איך מוצאים את החברים הראשונים. סביר שאכתוב איזה פוסט קצר וקליל לגירוי התיאבון בינתיים...

2 תגובות:

  1. עצות ששוות כסף...נוטים לחשוב שהפרסום בפייסבוק פשוט וקל כשההיפך הוא הנכון

    השבמחק
  2. אכן בעיה רצינית בפייסבוק,
    לא פשוט לנהל קמפיין במדיה אינטרקטיבית, הפירסום הופך להיות פאזל לא פשוט לפיצוח שדורש עבודה ממוקדת.

    פתרונות טובים! ישר כח!

    השבמחק